גישור הוא הליך שבו כל הצדדים לסכסוך משפטי מסוים מנסים להגיע יחד להבנות והסכמות לגבי אופן יישוב הסכסוך. התפקיד
של המגשר הינו חשוב במיוחד והוא זה שלמעשה מנהל את הליך הגישור ומנסה לסייע לכל הצדדים להגיע להסכמות והבנות על ידי למידת הנושא, או הנושאים, הנמצאים במרכז המחלוקת, גילוי פרטים נחוצים והצעות לפתרון הסכסוך.
מהי המסגרת החוקית לעבודת המגשר?
מגשרים מוסמכים הם מגשרים שעברו הסכמה והם מבצעים את עבודתם על פי תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ״ג-1993. בתקנות אלו ישנו פירוט לגבי הליך הגישור, מה המהות של הליך הגישור, העברת התיק על ידי בית המשפט להליך גישור שיבצע מגשר מוסמך, חובותיו של המגשר או חובותיה של המגשרת, איך אפשר להפסיק את הגישור ואיך לנהל את הסדר הגישור.
בעבר היו אלה ההיגיון הבריא של האדם, המסורת שהתפתחה עם השנים, ניסיון החיים של המגשר והשכל הישר אשר קבעו והסדירו את כללי ההתנהגות של מגשרים. ככל שהזמן חלף, והליך הגישור צבר יותר ויותר לגיטימיות ותמיכה מבתי המשפט ומהציבור עלה הצורך, אולי אפילו החובה, לקבע את כללי האתיקה באופן רישמי.מסיבה זו הוקם ארגון המגשרים בישראל וגם ישנו קוד אתי וכללי אתיקה למגשרים, תשע״ז-2017. בנוסף לכך, ישנה גם ועדת אתיקה למגשרים אשר לקחה את הכללים שהיו פעם מוסכמים בעל פה והעלתה אותם על הכתב. לאחר כשנתיים של עבודה מאומצת התקבל נוסח משפטי המסדיר את הקוד האתי בו חייבים מגשרים מוסמכים.
מהי ההגדרה של מגשר?
סעיף 1 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ״ג-1993, הוא הסעיף שבו נמצאת ההגדרה למיהו מגשר. הסעיף אומר כך: ״מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו״.מכך אנחנו יכולים להבין שמגשר צריך להיות בקיא בכללי המשא ומתן, להיות אובייקטיבי במחלוקת ושעליו לתת לצדדים לסכסוך להחליט מהו הפתרון הטוב ביותר עבורם, קרי, אין לו אפשרות להכריע במקרה זה (הוא אינו שופט).
כיצד נערך הליך הגישור בפועל?
סעיף 79ג׳ לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, מציג את ההגדרה המשפטית להליך הגישור: ״הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו״. מכך אנחנו יכולים להסיק שבכדי להתחיל בהליך גישור אנחנו צריכים מגשר שהוא מוסמך ואת כל הצדדים הקשורים לסכסוך.המהות של הליך הגישור מוסברת בסעיף 2 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ״ג-1993:״גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו״. כלומר, המגשר יכול לסייע בהבנת כל הנושאים שנמצאים במחלוקת והוא גם יכול להציע פתרונות. המגשר לא יכול להחליט, אלא להציע פתרונות והצדדים צריכים לבסוף להחליט בעצמם.
אלו כללי אתיקה חלים על מגשרים בישראל?
במהלך עבודתו עוסק המגשר במגוון תחומים, לדוגמה: חקיקות ופסיקות של בתי המשפט, התחום הכלכלי והפיננסי, משא ומתן וישנם אפילו מימדים טיפוליים. מכך, זה ברור שכללי אתיקה בגישור הם נחוצים.סעיף 5 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 מדובר על חובותיו של המגשר, וממנו ניתן להבין על כללי האתיקה בגישור, נציין שתי דוגמאות:
ניגוד עניינים מצידו של המגשר – אם היה בין אחד הצדדים למגשר קשר לפני שהתחיל הליך הגישור, מקצועי או אישי, במישרין או בעקיפין, המגשר צריך לסרב לקבל את המינוי לעסוק בתיק זה, הדרך לכך שהוא יוכל לעסוק בתיק היא לקבל את הסכמת כל הצדדים בכתב. אם החשש לניגוד עניינים או ניגוד עניינים מוחלט התגלה או נוצר תוך כדי ההליך המגשר צריך באופן מיידי להפסיק את עבודתו על התיק וליידע את בית המשפט. תום לב, התנהגות הגונה וללא משוא פנים – המגשר צריך להיות אדם ישר ולנהוג בהגינות ואובייקטיביות. זה חשוב מאוד בכדי ליצור מערכת יחסים טובה ואמון עם הצדדים לסכסוך. אולי יעניין אותך גם: פניה להליך גישור – מהם היתרונות ומהם החסרונות של תהליך הגישור? הסכם גישור – מה כולל הסכם הגישור ולמה לחתום עליו?