עקב העומס ההולך וגובר על מערכת בתי המשפט בארץ ובעולם, הקהילה המשפטית, הציבור הרחב ומערכת החוק הכירו בעשרות השנים האחרונות בשיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים בין צדדים.
משא ומתן, גישור ובוררות
באופן כללי, ניתן לומר שקיימות 3 שיטות אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים שלא במסגרת הליך משפטי. להלן נעמוד על שיטות אלה ועל הדומה והשונה ביניהן:
- משא ומתן – נעשה באופן וולונטרי בין הצדדים, ללא התערבות של צד שלישי. בשיטה זו אין שום החלטה אשר נכפית על הצדדים, אולם קיימת האפשרות שלאחד הצדדים יהיה יתרון על הצד השני כיוון שחוסנו הכלכלי גבוה יותר או שהוא מנוסה יותר בניהול משא ומתן.
- גישור – הליך שמטרתו ליישב סכסוך בין צדדים, פרטיים או גופים, בדרך של פנייה למגשר מוסכם ועל ידי הידברות וחתירה להסכמה משותפת. זאת, על מנת להימנע מהמורכבות והעלויות הכרוכות בניהול הליך משפטי.
- בוררות – ניהול הליך הדומה להליך משפטי, שההשתתפות בו היא לעתים וולונטרית ולעתים נכפית על הצדדים מכוח חוזה, חוק, או שותפות בגוף כלשהו. כיום, מרבית הסדרי הבוררות נקבעים על ידי הצדדים, כגון דרך מינוי הבורר, קביעת הדין המהותי, קביעת סדרי הדין והראיות, שפת הבוררות, מועד פסק הדין ודרך הערעור עליו. עם זאת, הליך הבוררות איננו מנתק את הצורך בבית משפט כדי לבקש סעדים זמניים, לאשר או לבטל פסקי בוררות, לעכב הליכים במידת הצורך ואף לערער במידה ונקבעה שיטת ערעור הכוללת את בית המשפט.
יתרונותיו של הליך הגישור
כפי שנראה להלן, להליך הגישור יתרונות רבים הן על פני ההליך המשפטי והן על פני יתר השיטות האלטרנטיביות ליישוב סכסוכים. מדובר בהליך מהיר, החוסך זמן ומשאבים, ושהינו הליך וולונטרי שאינו מחייב את הצדדים עד הגיעם להסכמה משותפת. במסגרת ההליך הצדדים יכולים לקיים פגישות משותפות או נפרדות עם המגשר, דבר שאינו אפשרי בבית המשפט.בניגוד למשא ומתן, בהליך הגישור קיים צד שלישי, המגשר, אשר "מנהל" את אופן יישוב הסכסוך, והדבר מונע יתרון של אחד הצדדים על פני הצד השני.
לרוב, מתחיל ההליך בשיחה משותפת של המגשר עם הצדדים בה כל צד מציג את עמדתו ואת הטענות שלו בנוגע לסכסוך, ולאחר מכן משוחח המגשר עם כל צד בנפרד כדי לשמוע דברים אישיים או דברים שאותו צד אינו מעוניין לומר בפני הצד השני. לאחר מכן מקיים המגשר שיחה נוספת בנוכחות שני הצדדים על מנת להציג בפני כל צד את זווית הראיה של השני ולנסות לגשר ביניהם ולמצוא דרך ליישב את הסכסוך באופן שיהיה מקובל על שני הצדדים, זאת בניגוד להליך בוררות שבסופו ניתן פסק בורר שיכול להכריע לטובת צד אחד בלבד.כפי שניתן לראות, בגישור קיימת פחות ביורוקרטיה וסחבת, הצדדים אינם כפופים לחובות הדיוניות הקיימות בבית המשפט ומטרתו היא ששני הצדדים יצאו "מנצחים".
מחקרים שנערכו הראו כי כאשר צדדים למחלוקת הגיעו להסכם גישור הדדי, הם מרגישים מחויבים יותר לכבד את ההסכם גם אם אינם מרוצים לחלוטין מתוצאתו.החסרונות שבניהול הליך גישור
החסרון המהותי שקיים בהליך גישור הוא במקרה שבו הצדדים לא הגיעו להסכמה. במקרה זה, לא תהיה להם ברירה אלא לפנות לערכאה שיפוטית לצורך הכרעה במחלוקת ביניהם. משמעות הדבר היא אחת – בזבוז זמן וכסף, זאת כיוון שהצדדים חזרו בעצם לעמדת הפתיחה לאחר שהשקיעו משאבים בניהול הגישור.
אולי יעניין אותך גם:גישור בנושא צרכנות – אפשר להגיע להסכמות והבנות ללא התערבות בית המשפט
