הליך גישור גירושין

הליך הגישור שמציעה עורכת הדין מיה שפילמן חוסך זמן יקר, הוצאות גדולות ומיותרות. ההסכם מאפשר להגיע להסכם שמקובל על שני הצדדים ומחזיק לאורך זמן. צרו עמנו קשר כדי לדעת איך מתחילים את ההליך, התקשרו עכשיו או השאר פרטים בטופס ועו"ד מיה שפילמן אליך בהקדם.

מהו הליך גישור?

גישור הוא הליך שמטרתו ליישב סכסוך בין צדדים, פרטיים או גופים, בדרך של הידברות וחתירה להסכמה משותפת ועל מנת להימנע מהמורכבות והעלויות הכרוכות בניהול הליך משפטי. צדדים שיש ביניהם סכסוך רשאים בכל שלב לפנות למגשר, ביחד או לחוד, אף לאחר שהחל ניהול הליך משפטי ביניהם.

בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993, מוגדר גישור כ"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו."

כיצד מתנהל הליך גישור?

הליך גישור מתנהל על ידי שיחה משותפת בנוכחות הצדדים לסכסוך והמגשר, וכן באמצעות שיחות של המגשר עם כל אחד מהצדדים באופן נפרד. לרוב, מתחיל ההליך בכך שכל צד מציג את עמדתו ואת הטענות שלו בנוגע לסכסוך, ולאחר מכן משוחח המגשר עם כל צד בנפרד כדי לשמוע דברים אישיים או דברים שאותו צד אינו מעוניין לומר בפני הצד השני. לאחר מכן יקיים המגשר שיחה נוספת בנוכחות שני הצדדים על מנת להציג בפני כל צד את זווית הראיה של השני ולנסות לגשר ביניהם ולמצוא דרך ליישב את הסכסוך באופן שיהיה מקובל על שני הצדדים.

מהו מגשר?

בשונה ממדינות אחרות בעולם, לא קיים בישראל חוק המגדיר מיהו מגשר וכמו כן אין כל דרישה כי המגשר יהיה משפטן בהשכלתו או בעל תואר אקדמי כזה או אחר. עם זאת, על מגשר אשר מונה ופועל מטעם בית המשפט, חלות חובות מסוימות בהתאם לתקנות בתי המשפט (גישור), וביניהן:

• לנהוג בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.
• לסרב לקבל מינוי לגישור אם יש בינו ובין אחד הצדדים קשר, או חשד לניגוד עניינים.
• להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור בסכסוך.
• לא להשתמש בכל מידע המגיע אליו במהלך הגישור לכל צורך שאינו קשור בגישור.
• לא לגלות כל מידע שהגיע אליו במהלך הגישור לכל צד שאינו קשור לגישור.
• לא להעביר מצד אחד לשני מידע שנתגלה לו על ידי אותו צד, אם נדרש לשמור מידע זה בסוד.
• לא לייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא לתת חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות אף אם היא בתחום מומחיותו.
• לא להיות צד להסכם אליו יגיעו הצדדים ולא לקבל כל זכויות או חובות על פיו.

הליך גישור בישראל

עקב העומס המוטל על בתי המשפט בישראל, סכסוכים משפטיים רבים מופנים על ידי בית המשפט להליך של גישור. כך, למשל, בתביעות אזרחיות שסכומן עולה על 50,000 ש"ח, מפנה בית המשפט את הצדדים לפגישת מהו"ת (פגישת מידע, היכרות ותיאום), אשר משמשת כמעין קדם גישור וכרוכה בתשלום במידה והצדדים בוחרים להמשיך לאחריה בהליך הגישור.

בנוסף, בהתאם לסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, רשאי בית המשפט להעביר כל סכסוך משפטי להליך של גישור בהסכמת הצדדים. סעיף זה, והתקנות שהותקנו מכוחו, מגדירים מה רשאי המגשר לעשות במסגרת הגישור, מה סמכויותיו כלפי בית המשפט, כיצד עליו לפעול במידה והצדדים הגיעו להסכמות או במידה וברצונם להפסיק את הגישור ועוד.

יתרונותיו של הליך הגישור

יתרונות הליך גישור הם שהוא יכול לפתור מחלוקות בזמן קצר יותר ועלותו נמוכה משמעותית מהליך משפטי. כמו כן, בגישור זה קיימת פחות ביורוקרטיה וסחבת, הצדדים אינם כפופים לחובות הדיוניות הקיימות בבית המשפט ומטרתו היא ששני הצדדים יצאו "מנצחים".